ומה הקשר בין שיתוף הידע לגמישות ניהולית?

גמישות ניהולית מאופיינת, בין השאר, באפשרות לייצר חלופות לביצוע משימות בזמן קצר, תוך שמירה על איכות המערכת המפותחת ועמידה בלוחות הזמנים שנקבעו.

כאשר אין מנגנונים של שימור ושיתוף ידע, הגמישות הניהולית נפגעת מכיוון שלא ניתן להעביר משימות לביצוע ע"י אנשים שאינם מעורבים בהן מלכתחילה באופן מיטבי. העברה כזו של משימות גוזלת זמן, הכנות ומשאבים מהרבה אנשים בגוף הפיתוח.

כאשר יש מנגנונים של שימור ושיתוף ידע, ניתן בקלות יחסית להעביר משימות ממפתח למפתח, תוך מתן תשומת לב ניהולית נמוכה יחסית והעברת אחריות לצד המפתחים. שימוש במנגנונים של אחזור ידע קיים נותן למפתח הבודד אפשרות להכנס לנושאים מורכבים באופן יחידני, כאשר תמיד יש לו גישה למפתחים אחרים על מנת לחדד נושאים שפחות מובנים לו.

התשובה הפשוטה היא – תמיד !

הגמישות הניהולית תעמוד למבחן גם בתקופות רגועות וגם בתקופות לחץ.

בתקופות לחץ הגמישות נותנת למנהלים את האפשרות "לפתוח חסימות" – העברת משימות מצוותים לחוצים יותר לצוותים לחוצים פחות, וממפתחים הנמצאים בלחץ עבודה גבוה למפתחים הנמצאים בלחץ נמוך יותר.

בתקופות פחות לחוצות, יש לגמישות הניהולית יתרון בהעמקת הידע המערכתי ע"י שילוב של מפתחים נוספים בפיתוח מודולים שלא היו באחריותם מלכתחילה וכן בניתוב משימות תחזוקה גם למפתחים שלא היו מעורבים ישירות בפיתוח הראשוני של המערכת.

• טכנולוגיה
• אנשים
• תכנית עבודה
• מתודולוגיות עבודה

שימו לב שלא כללתי כאן בכלל את תכולות הפיתוח, סוג המוצר/השירות או השוק בו אנו עובדים. אלמנטים אלו יקבלו התייחסות במסגרת ארבעת האלמנטים הבסיסיים של הפיתוח.

טכנולוגיה - כמי שמוביל את פיתוח המוצר, מנהל הפיתוח צריך להיות בקי בטכנולוגיה בה הארגון מפתח. בקיאות זו מאפשרת לו להראות את הכיוון, לדעת ממה להמנע, לאן ניתן להגיע ומה עדיין חסר. הטכנולוגיה כוללת את החומרה, מערכות ההפעלה, סביבות הפיתוח, שיטות האריזה וההפצה של התוכנה, מערכת מעקב התקלות והתכולות ועוד מערכות ארגוניות הספציפיות למקום העבודה.

אנשים - בסופו של יום, הכל סובב סביב אנשים. אלו האנשים שיש לגרום להם למצות את הפונטציאל שלהם, אלו האנשים שצריכים לדעת שמעריכים אותם, שמבקרים אותם, שנותנים להם להתפתח. אלו הם האנשים שבהם צריך לדעת לנזוף כשצריך ויותר מזה – לתת מילה טובה כשנדרש. אלו האנשים שצריך לדעת לקלוט אל תוכנו ולעיתים גם לדעת להפרד מהם באופן הנכון. אלו האנשים שצריך להכירם, מה מניע אותם, מה עושה להם רע ומה היכולות שלהם. אלו האנשים שיצטרכו להשקיע את כל האנרגיה ורבות משעות הערות שלהם בתקופה לחוצה, שאיתם נבלה לילות, ושלעיתים יצטרכו לבלות לילות לבדם ועדיין לספק את הסחורה. אלו הם האנשים שאיתם מנצחים (כי אין אופציה אחרת).

תכנית העבודה – זהו הממשק שלי אל מול ההנהלה ואל מול האנשים שעובדים איתי. ניהול תכנית העבודה זו משימה בפני עצמה. היא דורשת שילוב של ניהול ריכוזי ושל ביזור. היכולת לחלק בניית תכנית העבודה בין צוותי הפיתוח השונים, לאחד תכניות, ולהביא תכנית כוללת אל מול ההנהלה הינה קריטית בשלבי הבנייה של התכנית. היכולת לעקוב אחרי תכנית העבודה, לנהל אירועים בלתי צפויים, עיכובים, הקדמות, שינויי תכולה ותוכן, וכל זאת בזמן אמיתי, תוך שמירה על איכות (ולא פחות מכך – על שפיות) הינה גם כן יכולת נדרשת באיזורי אי הודאות של פיתוח תוכנה.
מתודולוגיות עבודה – מתודולוגיות העבודה הן האופן בו גוף הפיתוח מייצר תוכנה. המתודולוגיה מגדירה את השיטה בה גוף הפיתוח עובד ובעזרתה אנו יכולים לבנות, לנהל, לפתח, לבדוק ולתחזק את התוכנה אותה אנו מייצרים. המתודולוגיה קושרת את שלוש הרגליים הראשונות – הטכנולוגיה, האנשים ותכנית העבודה לכדי ארגון עובד.

בפוסטים הבאים אני ארד לעומקם של דברים, מתוך נסיון שלי ואולי גם מתוך נסיון של אחרים שיואילו לחלוק כאן, מעל במה זו, את נסיונם.