שיתוף ידע כבסיס לגמישות ניהולית
11 אפריל, 2010
אין תגובות
שיתוף ידע בין אנשי הפיתוח הינו אלמנט חשוב מאוד באופן העבודה של גופי הפיתוח וביעילותם של גופים אלו.
חלק מהשיטות והמתודולוגיות המודרניות של תהליכי הפיתוח מתייחסות באופן מובנה לשיתוף ידע. לדוגמא ניתן להביא את מתודולוגית ה Pair Programming – שיטה שבה יותר מאדם אחד (בדרך כלל שניים) שותפים בכתיבת מודולים בתוכנה.
אולם שיתוף הידע הינו יותר מאשר לשבת ולכתוב ביחד, מה גם שלא לכל ארגון המתודולוגיות הנ"ל מתאימות.
ומה הקשר בין שיתוף הידע לגמישות ניהולית?
חלק מהשיטות והמתודולוגיות המודרניות של תהליכי הפיתוח מתייחסות באופן מובנה לשיתוף ידע. לדוגמא ניתן להביא את מתודולוגית ה Pair Programming – שיטה שבה יותר מאדם אחד (בדרך כלל שניים) שותפים בכתיבת מודולים בתוכנה.
אולם שיתוף הידע הינו יותר מאשר לשבת ולכתוב ביחד, מה גם שלא לכל ארגון המתודולוגיות הנ"ל מתאימות.
מהו שיתוף ידע?
התשובה לשאלה הזו מתבטאת בכמה מרכיבים :
- איסוף ותיעוד הידע – הידע הנצבר בגופי הפיתוח הינו רב. מקורות הידע הם רבים, החל בידע אפיוני והנדסי המשמש בסיס לבניית המערכות, דרך ידע טכני הנצבר במהלך תכנון וקידוד המערכות וכלה בידע שנוצר כתוצאה מתחזוקת מערכות וטיפול בתקלות. כל הידע הזה צריך להאסף, להיות מתועד ומקוטלג.
- זמינות הידע – לאחר שהידע מתועד ומקוטלג, יש לוודא שהידע זמין למפתחים השונים בקלות וביעילות.
- תחזוקת הידע – הידע הינו דינמי במהותו. ידע ופרטים שהיו רלוונטיים יכולים להתיישן ולאבד את הרלוונטיות שלהם וידע חדש מחליף אותם. חשוב לתחזק את רשומות הידע, על מנת שלא להסתמך על ידע שאינו רלוונטי יותר, דבר היכול לגרום יותר נזק מתועלת.
ומה הקשר בין שיתוף הידע לגמישות ניהולית?
גמישות ניהולית מאופיינת, בין השאר, באפשרות לייצר חלופות לביצוע משימות בזמן קצר, תוך שמירה על איכות המערכת המפותחת ועמידה בלוחות הזמנים שנקבעו.
כאשר אין מנגנונים של שימור ושיתוף ידע, הגמישות הניהולית נפגעת מכיוון שלא ניתן להעביר משימות לביצוע ע"י אנשים שאינם מעורבים בהן מלכתחילה באופן מיטבי. העברה כזו של משימות גוזלת זמן, הכנות ומשאבים מהרבה אנשים בגוף הפיתוח.
כאשר יש מנגנונים של שימור ושיתוף ידע, ניתן בקלות יחסית להעביר משימות ממפתח למפתח, תוך מתן תשומת לב ניהולית נמוכה יחסית והעברת אחריות לצד המפתחים. שימוש במנגנונים של אחזור ידע קיים נותן למפתח הבודד אפשרות להכנס לנושאים מורכבים באופן יחידני, כאשר תמיד יש לו גישה למפתחים אחרים על מנת לחדד נושאים שפחות מובנים לו.
מתי הגמישות הניהולית חשובה?
התשובה הפשוטה היא – תמיד !
הגמישות הניהולית תעמוד למבחן גם בתקופות רגועות וגם בתקופות לחץ.
בתקופות לחץ הגמישות נותנת למנהלים את האפשרות "לפתוח חסימות" – העברת משימות מצוותים לחוצים יותר לצוותים לחוצים פחות, וממפתחים הנמצאים בלחץ עבודה גבוה למפתחים הנמצאים בלחץ נמוך יותר.
בתקופות פחות לחוצות, יש לגמישות הניהולית יתרון בהעמקת הידע המערכתי ע"י שילוב של מפתחים נוספים בפיתוח מודולים שלא היו באחריותם מלכתחילה וכן בניתוב משימות תחזוקה גם למפתחים שלא היו מעורבים ישירות בפיתוח הראשוני של המערכת.
הערה אחרונה (לפוסט זה …), אך חשובה – תהליך של שיתוף ידע הינו חלק מהתהליכים שגוף פיתוח צריך להטמיע כחלק מנהלי העבודה. תכנון נכון של תהליך שיתוף ידע יהיה כזה שלא יפגע בעבודה השוטפת אלא יהיה חלק אינטגרלי ממנה. אם תהליך כזה יגזול משאבים רבים מידי, סופו יהיה להיזנח, מכיוון שהוא אינו עומד בראש סדר העדיפויות של הארגון כאשר הוא מפתח מערכת ללקוח או לשימוש עצמי.
על האופן והכלים שבהם השתמשתי על מנת להטמיע תהליך שיתוף ידע – אכתוב בפוסט נפרד.

תגובות אחרונות